עד לתחילת המאה החדשה, נראה היה שרומא אכן לא תשתנה לעולם.
תושביה אוהבי המסורת ביקרו באותם ברים ומסעדות; רבים מהמונומנטים שלה, היו סגורים
זה שנים. ואז הגיע המילניום שהביא עמו מזומנים לעיר, גל של מלונות חדשים ושטף של
עולי-רגל ותיירים. האתרים ההיסטוריים צוחצחו – אף כי מעט באופן אקראי (סימני שטיפה
עדיין נראים על הקולוסאום שנפתח מחדש), וארכיטקטים בינלאומיים גויסו לפרויקטים
חדשים. מוזיאון האמנות המודרנית של זהה חדיד (Zaha Hadid), ואולם הקונצרטים של רנצו
פיאנו (Renzo Piano) הדומה למקבץ של עכברי מחשב, כבר החלו להתחרות בכנסיית סנט פיטר
ובמדרגות הספרדיות כמקומות שצריך לראות ברומא. כעת, זרם של ברים, בוטיקים ובתי
אופנה חדשים מטביעים את חותמם ברומא של המאה ה-21, כשהם מתיכים יחד עיצוב מודרני עם
סגנון הברוק האהוב כל-כך של העיר.
למרות כל זה, אלה שמחפשים את המסורת הבלתי-משתנה ברומא לא צריכים להתייאש: מימי
מזרקת טרווי (Trevi), עדיין זורמים, חנויות ולנטינו ופנדי עדיין מוכרות בגדים
יפהפיים והמאמינים עדיין מתקבצים בכנסיית סנט פיטר למיסת יום ראשון. קחו בחשבון
שזוהי משימה בלתי אפשרית לקיים סיור בעל משמעות ברומא ביום או יומיים. רומא היא לא
כמו פירנצה או וונציה, ששם רוב האתרים העיקריים דחוסים באזור מרכזי קומפקטי והכל
נמצא במרחק הליכה אחד מהשני. רק לעבור ממקום למקום, במיוחד אם אתם בחברת ילדים, היא
משימה די מפחידה. זה לא מוגזם להגיד כמה רומא הרבה יותר פרוסה, כאוטית ומבלבלת
לעומת כל עיר אחרת, אפילו בהשוואה לפאריס, לונדון או ניו יורק. אפילו במונית לוקח
30 דקות או יותר לנסוע בין האתרים המרכזיים.
לשכת התיירות של רומא נמצאת לא רחוק מתחנת הרכבת המרכזית של העיר, ליד כיכר
הרפובליקה (V. Parigi, 5), ושם אפשר להצטייד בחוברות ומפות של העיר. הלשכה פתוחה
מהשעה 08:15 בבוקר ועד 19:15 בערב וסגורה ביום א'.
שכונות
טראסטוורה (Trastevere) - באזור זה שממערב לנהר הטיבר יש בוטיקים אלטרנטיביים,
מסעדות עממיות שכונתיות (trattorias) וברים, אבל כדאי להימנע מהמסעדות התיירותיות
שמסביב לכנסיית Santa Maria in Trastevere.
מונטי (Monti) - מאחורי הפורום הופיעו כמה וכמה חנויות מתמחות קטנות ברחובות
המשופעים, בין הבתים היפים מהמאה ה- 19. בקרו ברחובות ויה דיי סרפנטי (Via dei
Serpenti) וויה דל בוסקטו (Via del Boschetto), שם תמצאו בתי-קפה נחמדים, סדנאות
מסורתיות והצצה בחיי היום-יום של הרומאים.
טסטצ'יו (Testaccio) - בקצה הדרומי של העיר, בתוך מבני תעשיה, ממוקמים המועדונים
המבוקשים ביותר. בלילה, קלאברים וסועדים צעירים ממשיכים בדרכם משם לכיוון רחוב ויה
גלבאני (Via Galvani).
פראטי (Prati), פריולי (Parioli) ופלמיניו (Flaminio) - שכונות פאר אלו, המתוחמות
בשורות עצים, נמצאות צפונית למרכז העיר, וכוללות כמה מרחובות המגורים האקסקלוסיביים
ביותר של רומא. כאן תמצאו חנויות רהיטים וכלי בית.
רומא העתיקה - מהפורום והקולוסאום ועד למרחצאות קרקלה (Caracalla), האתרים המדהימים
ביותר נמצאים בחלק העתיק של העיר.
סאן-לורנצו (San Lorenzo) - רומאים בוהמיים וסטודנטים הם הלקוחות הקבועים של
המסעדות, הברים וסדנאות האומנים שבאזור האמנים הזה, ליד האוניברסיטה, מאחורי תחנת
הרכבת המרכזית (Stazione Termini). המרכז ההיסטורי - המשולש שבין כיכר דל פופולו
(Piazza del Popolo), הכיכר הספרדית (Piazza di Spagna) וכיכר נבונה (Piazza
Navona). כאן תמצאו את חנויות המעצבים וכמה מלונות עילית. כמו כן נמצאת באזור זה
הכיכר האופנתית ביותר – כיכר קמפו די פיורי (Piazza Campo dei Fiori), שבה קבוצה של
ברים טרנדיים ושוק פירות ופרחים פעיל ביותר.
מסלול טיול
המסלול הבא הוא בן יומיים, עם אופציה נוספת של 3 ו- 5 ימים לביקור ברומא. ביומיים
מלאים אפשר לפחות לקבל תחושה של העתיק והקדוש המעורבים זה בזה שעושים את רומא
למוזיאון חי. לאחר תיאור המסלול והאופציות השונות, יתוארו האתרים השונים בהרחבה.
רומא העתיקה
הקדישו יום אחד לרומא העתיקה: הפורום הרומי, הקולוסאום, והאתרים הסובבים אותם.
אתרי רומא העתיקה מפוזרים על פני הפורום הרומי העצום. לפני או אחרי ארוחת הערב לכו
אל מזרקת טרווי. שמרו מקום לגלידה הנהדרת שנמכרת ליד המזרקה.
הקולוסאום של רומא הוא מבנה ענק שנבנה בשנת 72 לספירה. 20 אלף עבדים בנו אותו וזה
לקח להם כמעט עשר שנים. כשהסתיימה עבודתם נכנס למבנה קהל של 50 אלף צופים. כדי
שהגשם והשמש לא יפריעו לצופים, נפרסו מעל המושבים יריעות בד ענקיות. הפסל של הקיסר
נירון, שעמד ברחבה שלפני הקולוסאום, התנשא לגובה של 40 מטרים והיה צבוע בזהב. אחרי
שהקיסר נירון מת שלטו ברומא קיסרים אחרים, וכל אחד מהם בתורו, החליף את ראש הפסל,
ושם במקומו את הראש שלו. בקולוסאום נערכו בעיקר קרבות של גלדיאטורים, בדרך כלל
עבדים, שבויי מלחמה או פושעים שנידונו למוות ואומנו להלחם בזירה. כשאחד הגלדיאטורים
היה נפצע בקרב הוא היה מרים אצבע כאות שהוא מבקש רחמים על חייו. אם הקהל רצה שיחיה,
הוא היה מנופף במטפחת. אבל אם הצופים רצו שימות הם היו מפנים את בוהן היד שלהם כלפי
מטה, והמנצח היה יודע שהוא יכול להרוג את יריבו הפצוע. בקולוסאום גם נערכו קרבות
בין בני אדם לחיות טרף כמו אריות ונמרים, ובעצם רוב ההצגות בקולוסאום היו נפתחות
במופע קרקס של חיות, ביניהם גם פילים וג'ירפות. ליד היציאה מהקולוסאום ישנה אפשרות
להצטלם עם חיילים רומאים חמושים בחרבות או עם גלדיאטורים. אלה כמובן שחקנים שעומדים
שם כדי שיהיה אפשרי להצטלם איתם תמורת תשלום.
רומא הקדושה
ביום השני לכו לראות את רומא הקדושה: עיר הוותיקן ומוזיאוני הוותיקן המרשימים בלי
קשר לרקע הדתי שלכם. תצטרכו 4 שעות או יותר כדי לבקר בהם. הוותיקן (Vatican) הוא
חלק אינטגרלי של רומא, למרות שהוא בעצם מדינה נפרדת והאפיפיור הוא ראש המדינה, בה
גרים כאלף תושבים. למדינת הוותיקן יש משטרה, צבא, מטבעות משלה וגם עיתון ותחנת
רדיו. חיל המשמר של הוותיקן שומר על שערי הכניסה היציאה שלה. חיילים אלה, אגב, כולם
שוויצרים. מאות מיליוני נוצרים קתוליים שואבים מכאן השראה רוחנית. הוותיקן משתרע על
שטח של כ-400 דונם, וכולל את הבאזיליקה של סן פייטרו (Basilica San Pietro) וכן
שורה של בניינים המוקפים בחומה, מעונו של האפיפיור, כנסיות, משרדים והמוזיאונים של
הוותיקן. המוזיאונים האלה, המחוברים יחדיו, מאכלסים את אוסף האמנות העשיר ביותר
בעולם. הכניסה היא לאורך חומת הוותיקן, במרחק כ-300 מטרים מכיכר Risorgimento.
הקפלה הסיסטינית (The Sistine Chapel) היא נקודת השיא. מכאן המשיכו אל הקטקומבות
לטיול של כשעתיים המתאים לכל המשפחה. הילדים אוהבים גם את המסתוריות וגם את
ההיסטוריה הקשורה במעברים התת-קרקעיים והקרירים האלה. מהקטקומבות מאוד נוח להגיע
לגני בורגזה, שם אפשר לעשות הפסקה נחמדה. לקראת הערב לכו אל פיאצה נבונה (Piazza
Navona), שם תיהנו ממופעי הרחוב ומהאמנים המציירים בכיכר הנהדרת המלאה במזרקות,
פסלים ובתי קפה.
חדש וגם ישן
אם ברצונכם לטייל יום נוסף ברומא, התחילו אותו בפנתיאון (Pantheon), המקדש הפגאני
שהפך לכנסייה. כדאי להקדיש לו כשעה. הוא נבנה כמקדש בתקופה שהרומאים היו עדיין
עובדי אלילים. הוא נשמר במשך 2000 שנים והכיפה העצומה שלו עדיין יפה היום כמו בעבר.
מכל המבנים העתיקים ברומא זהו המבנה היחיד שנשאר כמעט בשלמותו במשך 2000 שנות
קיומו. השם פנתאון הוא בעצם שם יווני שפירושו "לכל האלים". כיום משמש הפנתאון
ככנסייה וקבורים בו כמה אנשים חשובים מאוד. בגלל המבנה הזה, אגב, החלו להשתמש בכל
העולם בשם "פנתאון" כדי לכנות מקום שבו קבורים אנשים חשובים, כמו למשל בפריז.
בפנתאון קבור הצייר רפאל שאת ציורי הקיר שלו אפשר לראות בוותיקן. כאן כדאי גם לעצור
למנוחה קצרה. באזור הפנתאון יש בתי קפה רבים שאפשר לשבת בהם וליהנות מהנוף העירוני
המיוחד. בהליכה קצרה מהפנתיאון מגיעים לכיכר קמפידוליו (Piazza del Compidoglio),
המשקיפה על הפורום הרומי. כיכר זו היא פלא ארכיטקטוני וביתם של המוזיאון
הקאפיטוליני. היא בנויה על אחת הגבעות שעליהן נבנתה רומא בראשיתה - גבעת הקפיטול
(Capitoline Hill). קחו כשעתיים או יותר לטייל באזור. סן פול (St. Paul's) היא
הבזיליקה השנייה בחשיבותה אחרי סן פייטרו. היא מרשימה ובנויה על קברו של סן פול
מחוץ לחומות. תוכלו להגיע גם אל כנסיית העצמות (Santa Maria della Concezione)
הקרובה לגני בורגזה. בחדר (קריפטה) מתחת לכנסייה, תהיו עדים למחזה מוזר של 4000
עצמות של נזירים קפוצ'ינים המרכיבות את המזבחים, הקפלות ואת האפריזים.
רומא הנינוחה
אם יש ביכולתכם להקדיש עוד זמן לרומא, התחילו את יומכם הרביעי בקמפו די פיורי
(Campo dei Fiori), לטיול של שעה או יותר. זו ההזדמנות לטעום מהחיים הרגילים ברומא
בשוק הפרחים והמזון הצבעוני הזה (פתוח כל יום, חוץ מיום א', עד 13:00). מהשוק לכו
אל גני בורגזה (Borghese Gardens) שלהם כדאי להקדיש שעתיים או יותר. מוזיאון בורגזה
ממוקם בגן גדול ויפה מאוד בליבה של רומא. הארמון נבנה במאה ה- 17 על ידי הקרדינל
סקיפיו בורגזה וכיום הוא משמש כמוזיאון ובו אוסף יחסית קטן, אבל יקר מאוד, של אמנות
הרנסנס. אל הגן נכנסים דרך שער Porta Pinciana ומשם ממשיכים בשביל המוביל אל
המוזיאון. בגן המוזיאון נמצאת מזרקה עם פסל של בת פרעה המושה את משה מן היאור.
בכניסה למוזיאון נתקלים בפסל מדהים ביופיו, יצירת אמנות בסגנון הנאו-קלאסי, מעשה
ידיו של אנטוניו קנובה: "ונוס הכובשת". פאולין בורגזה, אגב, אחותו של נפוליון,
שימשה לאמן כמודל. באולם הכניסה אפשר לראות גם את שני פסלים מיוחדים, אחד של לוחם
והשני של אל היין. האמן השולט במוזיאון הוא ג'אן לורנצו ברניני. הוא נולד בשנת
1598והיה אדריכל, משורר וצייר, אבל התפרסם בעיקר כפסל. המוזיאון פתוח מ-09:00 עד
19:00. בימי א' עד 13:00 ובימי שני סגור (כניסה אחרונה 30 דקות לפני הסגירה). בגן
וילה בורגזה אפשר לשכור אופניים, ויש גם אפשרות לקחת אופניים משפחתיים, אם אתם עם
הילדים. מומלץ מאוד לעשות טיול אופניים בגן היפה הזה. בגן יש גם מקום שבו ילדים
קטנים יכולים לרכוב על סוסי פוני ויש גם רכבת קטנה שגם עליה אפשר לעלות. בגן נמצאת
גם הגלריה הלאומית לאמנות מודרנית (Galleria Nazionale d'Arte Moderna) בה אפשר
למצוא את האוסף הגדול ביותר של פיסול וציור איטלקי מהמאות ה-19 וה-20 שנאסף אי פעם.
לפני או אחרי ארוחת ערב לכו אל המדרגות הספרדיות בכיכר הספרדית (Piazza Di Spagna).
זהו מקום הסתובבות אהוב לאנשים מכל הגילאים. עם ילדים הכי טוב לבקר אחרי הצהרים או
בשעות הערב המוקדמות, כאשר הכיכר מוצפת במוסיקאים, אמנים ומשפחות איטלקיות. הכיכר
הספרדית נקראת כך בגלל השגרירות הספרדית ששכנה במקום לפני 300 שנים בערך. אבל
לפרסום רב יותר זכה המקום בגלל האמנים הרבים שגרו בו החל מהמאה ה- 18. במרכז הכיכר
עומדת מזרקה שבנה ברניני ולה צורה של סירה השקועה במים. כדאי גם להיכנס אל בית התה
האנגלי שפועל במקום. בית התה הזה הוא זכר לימים שבהם ביקרו במקום סופרים ומשוררים
אנגלים ידועים כמו צ'רלס דיקנס ואחרים. ולמי שלא יכול בלי מסע קניות קצר, ברחובות
הקרובים למדרגות הספרדיות יש המון חנויות יפות, בעיקר לבגדים ולתכשיטים. המדרגות,
אגב, מחברות בין הכיכר התחתונה, הכיכר הספרדית, ובין הכנסייה בעלת שני המגדלים
שלמעלה. מול הכנסייה הזו ניצב אובליסק.
מחוץ לעיר
ביום החמישי כדאי לצאת מחוץ לרומא. ביקור של שש שעות בערך, כולל הנסיעה, הוא ל-
Cervetri. לפני האימפריה הרומית שלטה התרבות האטרוסקית הגדולה בפנינסולה האיטלקית
(רומא וטוסקנה של היום). בשעה שפרעה המצרי הקים פירמידות, הקימו האטרוסקים
הדמוקרטים יותר את ערי המתים (necropolis): תילי קבורה מרתקים בגדלים שונים. הטובים
בהם נמצאים ב- Tarquinia, וב- Cervetri, כשהאחרון הוא הקרוב ביותר, כשעה ברכבת
מרומא ושווה את הטרחה.
גם גני טיבולי (Tivoli Gardens) הם טיול יום מהנה מחוץ לעיר למשך ארבע שעות או
יותר, כולל נסיעה. טיבולי הוא המקום שבו עשירי רומא בנו את וילות הקיץ שלהם, והוא
עדיין המקום בו שוכנת וילה ד'אסטה והמזרקות המפורסמות שלה. הגנים, מבוכי הגדרות
והמזרקות המשונות הם כיף גדול לילדים ומחזה נפלא למבוגרים במיוחד בערב כאשר המזרקות
המפוסלות הענקיות שטופות באור זרקורים (מאי עד ספטמבר). טיבולי היא במרחק 40 דקות
נסיעה ברכבת או מכונית ממרכז העיר.
אטרקציות נוספות
פיאצה דל פופולו (Piazza del Popolo) נמצאת ממש בסמוך לגן וילה בורגזה וכדאי מאוד
לבקר בה. עד לפני 180 שנים נערכו בה הוצאות להורג. זה גם המקום שבו נערכו מרוצים
אכזריים בין סוסים ללא רוכבים, כשהרעיון היה להכאיב לסוסים עד כדי כך שירוצו
וישתוללו מרוב כאב. במרכז הכיכר עומד אובליסק, עמוד מצרי עתיק, ממש כמו זה שבכיכר
הקונקורד של פריז. ברומא יש כמה אובליסקים כאלה. הקיסר הרומאי אוגוסטוס היה זה
שהביא את האובליסק ממצרים לאחר שכבש אותה. מארבעת צדדיו של האובליסק רובצים ארבעה
פסלים של אריות, כל אריה פונה לפינה אחרת של הכיכר.
פארק המוזיקה הוא אולם
קונצרטים ענק שנחנך בינואר 2003 בעיר רומא. בפארק המוזיקה יש שלושה אולמות קונצרטים
חדישים ובהם 4,700 מושבים, חנות ספרים, גלריות לאמנות, אולם להקרנת סרטים,
אמפיתאטרון תחת כיפת השמיים, מסעדה וגן ירוק רחב ידיים ובו מאות עצים. המלחין
המפורסם לוציאנו בריו, נשיא האקדמיה למוסיקה בעיר שגם יזם את בניית הפארק, אומר כי
כל אלה יעניקו לעיר פנים תרבותיות-מוסיקליות חדשות. עלות הקמת הפרוייקט - 150
מיליון יורו, ועיצב אותו הארכיטקט רנזו פיאנו, מי שהיה אחראי גם על העיצוב ההיי-טקי
השנוי במחלוקת של מרכז פומפידו בפריז. פרוור EUR הוא אחת השכונות "החדשות" של רומא,
על פי התכנון הפשיסטי של מוסוליני לשנות כליל את פני העיר. ראשי התיבות באיטלקית הן
- "התערוכה העולמית של רומא". בשכונה הזו הוקמו המבנים הראשונים של "רומא החדשה" של
מוסוליני, ברובם מבני תרבות סימטריים ועתירי קשתות בסגנון ניאו-רומאי, שנבנו שתי
וערב לאורך רחובות ושדרות רחבים. ב-1942 הייתה אמורה להתקיים במקום התערוכה העולמית
לציון 20 שנה למשטר הפאשיסטי באיטליה, אך מלחמת העולם השנייה שיבשה את התוכניות
והיריד לא נפתח. מאז חלו בשכונה שינויים גדולים. הוקמו כאן בנייני משרדים ומגורים,
מבני ממשל, מרכזי כנסים ובתי מלון רבים, וכעת הוא נחשב לפרוור יוקרתי לעסקים
ומגורים. לקראת האולימפיאדה שהתקיימה באיטליה ב-1960, נבנה בו "ארמון הספורט". סמלו
האדריכלי של EUR הוא "ארמון הפועלים", הבולט למרחוק בנוף השטוח. זהו מבנה
סוריאליסטי על פי סגנונו של הצייר דה-קיריקו. הבמה בנויה קשתות פתוחות המתנשאות
לגובה של עד 10 קומות - תזכורת מעוררת השתאות וצמרמורת לעבר הכוחני של המקום.
פראג